הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
dick dale & the del-tones :: king of the surf guitar: the best of
rhino, 1989    [אוסף]
כשדייל לקח את הפנדר סטרטוקאסטר לראשונה, פנדר לעג לו על כך שהוא מחזיק את הגיטרה שלו ''הפוך''. אחרי שדייל שרף לו את המגבר (מילולית, כולל להבות, לפי האגדות) מרוב ווליום, פנדר כבר לא צחק. פנדר נתן לדייל עוד ועוד מגברים ודייל הקפיד לשרוף אותם בשיטתיות, מתוך תאווה לעוד ועוד ווליום ו-וואטים
מאת: diamond dog בתאריך 07/12/04

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
richard
hawley

cole\'s
corner
james
blackshaw

the cloud of
unknowing
linkin park
reanimation
the hives
your new
favourite
band
andrew bird's
bowl of fire

the swimming
hour
garbage
version 2.0
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 9    דירוג הגולשים: 8 (1 מדרגים)

תנו לו בכבוד!   מתוך פרוייקט שורשים
רוצים גם?
חברים, הפעם אנחנו דנים באגדת רוקנ'רול אמיתית. לא איזה צעיר אלטרנטיבי מאגניב וזב חוטם, גם לא אמן מיוסר, לא איזה סינגר-סונגרייטר דלוח שהתאבד בשתיית רעל, וגם לא ההומיז התורן מהארלם, אלא אחד מהאבות המייסדים באמת. הוא לא מת מאוברדוז בגיל 27, וגם לא שבר בתי מלון, ועדיין אתם חייבים לו די הרבה, גם אם אתם לא יודעים את זה או לא שמעתם את שמו מעולם. לברנש הזה, גם היום, כשהוא כמעט בן 68, קוראים דיק דייל, ואולי מי שקנה את פסקול ''ספרות זולה'' זוכר אותו, בתור זה משיר הפתיחה עם הגיטרה.

דיק נולד תחת השם ריצ'ארד מונסור, באביב 1937. כבן לאב לבנוני מחד ואמא פולניה מצד שני, נחשף דייל הנער הן למוזיקה מזרחית והן להשפעות רוסיות, שסייעו לו לפתח שנים מאוחר יותר את סגנון הפריטה הייחודי והחדשני שלו. בשלב מסוים החל דייל הצעיר לנגן על יוקללי, מעין גיטרה הוואיית קטנה ומצחיקה. לאחר ששלט בכלי, שבו למד לנגן בעצמו, עבר דייל לגיטרה. דייל השמאלי לקח גיטרה רגילה, הפך אותה והתחיל ללמוד לנגן לבד, כשלמעשה הוא מנגן הפוך - מיתרי הבס תחתונים והמיתרים הדקים למעלה. בזמנו עדיין לא חשבו על גיטרות לשמאליים ודייל, שמעולם לא למד באופן מסודר, לא ידע בכלל שהוא מנגן הפוך (בניגוד לקולגה ידועה אחרת, מר הנדריקס, שגם הוא היה שמאלי ידוע אבל כן הפך את המיתרים לפי הסידור הרגיל). הפרט המדהים הזה הוא שסייע לדייל לפתח את טכניקת הטרמולו שלו, הנגינה המהירה במיתרי הבאס דווקא.

בגיל 17 עבר דייל עם משפחתו התומכת לקליפורניה, שם נחשף לחופים ולאוקיינוס והפך לגולש מקצועי, כשבמקביל המשיך לנגן תוך כדי שהוא קורע לגזרים את המיתרים העבים ביותר ושוחק עד הסוף מפרטים בלי הרף, לפעמים כמה פעמים במהלך אותו שיר. בשלב זה התחיל לנגן ולהמציא מוזיקה שאמורה לחקות את קולות הגלים וחוויית הגלישה כולה, וכך יצר את היסודות למוזיקת ה-Surf. הגדולה של דייל הייתה משולשת: 1. טכניקת הפריטה המהירה, הטרמולו. 2. המוזיקה עצמה, עם הרבה השפעה מרעננת של סולמות מזרחיים ומזרח אירופאיים, וצליל ייחודי עם הרבה ריוורב, שדייל הינדס בעצמו בעזרת ליאו פנדר, ההוא מהגיטרות. 3. הופעות חיות סוחפות ביותר, שיצרו לו מוניטין ואת התואר ''מלך גיטרת הסרף''.


לגלוש הוא אולי לא ידע, אבל מילא. דייל הצעיר



דייל הקים לעצמו את להקת The Deltones, ובספטמבר 1961 הוציאו דייל והדלטונס את ''Lets Go Trippn'', שנחשב עד היום לסינגל הסרף הראשון. הקטע האינסטרומנטלי הקצרצר והסוחף זוכה להצלחה עצומה, דייל מוציא עוד כמה סינגלים, כולל ''Misirlou'' המפורסם מפסקול ''ספרות זולה'' הנזכר לעיל, וב-1962 מוציא את אלבומו הראשון.

בערך באותו זמן דייל פוגש, כאמור, את ליאו פנדר. פנדר ביקש ממנו לנסות את הגיטרה החדשה שבנה ואת המגבר שלו. כשדייל לקח את הפנדר סטרטוקאסטר לראשונה, פנדר לעג לו על כך שהוא מחזיק את הגיטרה שלו ''הפוך''. אחרי שדייל שרף לו את המגבר (מילולית, כולל להבות, לפי האגדות) מרוב ווליום, פנדר כבר לא צחק. פנדר נתן לדייל עוד ועוד מגברים ודייל הקפיד לשרוף אותם בשיטתיות, מתוך תאווה לעוד ועוד ווליום ו-וואטים. בסופו של דבר, דייל ופנדר שיכללו את המגברים והגיטרות עד שאלו עמדו בצלילים של דייל, ויצרו מפלצות של עשרות ואטים. בשלב מסוים, קימבנו דייל ופנדר יחידת ריוורב, או הד, מאורגן האמונד שמצאו, וכך הומצא אפקט הריוורב.זו הסיבה שעד היום יש לדייל ריספקט כאחד מאבות ההבי מטאל.

ונחזור אחורה: דייל ומוזיקת הסרף האינסטרומנטלית נהנו מהצלחה, עד שהופיעו להקות כמו הביץ' בויז, שלקחו את המוזיקה והוסיפו לה את ההרמוניות הקוליות המוכרות. אבל הפלישה הבריטית היא שמסמרה את הארון של הסרף, דייל נזרק מחברת התקליטים שלו, קיבל סרטן רקטאלי (באמת), גבר עליו, והפסיק עם המוזיקה ועבר לתחומי עניין אחרים, כמו לימודי טיסה, ארכיטקטורה ואומניות לחימה. ב-1986 יצא דייל לקאמבק והקליט דואט, או אולי דו-קרב, עם סטיבי ריי וון, בשם ''Pipeline'', לטובת איזה סרט חוף מקושקש. אבל מי שבאמת החזיר אותו ואת כל מוזיקת הסרף לתודעה היה מר קוונטין טרנטינו ב''ספרות זולה''. דייל עדיין מקליט ומופיע, כולל הופעות עם בנו בן ה-11, ג'ימי, שקיבל את הכינוי ''נסיך גיטרת הסרף''.


אבות שרפו מגברים, ואוזני הבנים תכאבנה



האלבום שלפנינו הוא אוסף של דייל, שרובו ככולו, 16 שירים מתוך 18, מתרכז בשנים 1961-1964. קטע של דייל לרוב הולך ככה: דייל מנגן את הנעימה המקורית, מאלתר קצת, מציג לראווה את היכולת המופלאה שלו, חבריו ללהקה מג'מג'מים בפראות (הדלטונס היו להקה מצוינת, עם רית'ם סקשן חזקים מאוד וסקסופניסט לא פראייר בכלל), ואז בנקודה מסוימת יש פאוזה, דייל צועק את שם הקטע ושוב חוזרים לנגן.
רק קטע אחד כאן עובר את מחסום שלוש הדקות, הכל מאוד קצר, מהיר, מקפיץ ויעיל. דייל לא מבזבז אף צליל מיותר. נכון, ורסיטליות היא לא התחום החזק של דייל ורוב השירים באמת נשמעים זהים, אבל הסגנון והטכניקה שלו מנצחים. אין מי-יודע-מה טעם לפרט על כל קטע: הם כולם דומים. רק אציין את ''Mr. Peppermint Man'', שבו דייל גם שר (אולי? אל תתפסו אותי במילה שזה הוא), ''King of the Surf Guitar'', עוד שיר שאני מניח שאפשר לסווגו כאוטוביוגרפי, ''Hava Nagila'', הנקודה היהודית מה שנקרא, שהוא הקטע האהוב עליי באלבום הזה, ושני הקטעים האחרונים שהוקלטו ב-1986, שממחזרים בנאמנות את הסאונד המוכר מהסיקסטיז.

אני לא יודע כמה האוסף הזה זמין במחוזותינו. אני מניח שהוא לא, ואכן הורדתי אותו מהאי-מיול, אלא מה. וכך גם עליכם לעשות. דיק דייל לא מתעכב להרהורים נוגים וגם לא לשירים על כוסיות - הוא פה בשביל לכייף, לעשות את העבודה ולתת בראש.
שתף
אלבומים קשורים:
the beach boys :: pet sounds ||| stevie ray vaughan & double trouble :: texas flood |||

אמנים קשורים:
the beach boys || 

סגנונות נוספים:
Rock & Roll | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©