הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
prince :: the gold experience
warner bros., 1995    [אלבום]
רק שמשהו הלך לאיבוד. אולי אלה המאמצים המתישים של פרינס להחליף את שמו לסימן וההתעקשות שיקראו לו בשם ארוך יותר אפילו מהעקבים שלו. אולי אלה המאניירות העלובות שנשארו לו עוד מהאייטיז: כתיבת מספרים וסמלים במקום מילים כאילו היה ילדה מתלהבת בפורום של הראל סקעת
מאת: lady stardust בתאריך 05/03/05

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
zoe keating
one cello x
16
rodrigo y
gabriela

rodrigo y
gabriela
super furry
animals

phantom power
dar williams
mortal city
the warlocks
the phoenix
album
morrissey
viva hate
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 8 (7 מדרגים)

האמן שפעם היה ידוע
רוצים גם?
''הוא נראה כמו גמד שנטבל בדלי של שיער ערווה'' (בוי ג'ורג' על פרינס, 1986)
המיקום: חנות דיסקים עלומה במרכז הארץ.
השנה: 1998.
הנפשות הפועלות: אני, אז בחורה מעצבנת בת 15, חופרת בערימות דיסקים משומשים באות P, בתקווה למצוא את Flaming Pie של פול מקרטני שיצא לפני שנה.
הנסיבות: הערצה חסרת גבולות לביטלס, והעובדה שכבר יש לי את כל הדיסקים שלהם + האנתולוגיה של ג'ון לנון.
פול, בייבי, היר אי קאם.

והמקרה שהיה כך היה.

גם לאחר חפירות מאומצות, פול לא נמצא בשום מקום (אולי ידה של הת'ר מיילס הייתה בדבר). מה שכן, היה המון פרינס. אבל המון. אז נו, שיהיה, לקחתי שניים. הראשון ששבה אותי היה Lovesexy בעל העטיפה המזעזעת, שקצת דאגתי שתגרום לאי נעימות קלה אם אחד ההורים שלי יראה אותה בטעות, אגב חיפוש תמים אחר Beatles For Sale. האלבום השני, בעל עטיפה צהובה ואנמית, היה The Gold Experience. כמה מוזר הרגשתי כשלאחר האזנה רצופה לשני הדיסקים מצאתי את עצמי משאירה את Gold במערכת, ובו בזמן מדביקה בגדים מנייר על העטיפה של Lovesexy (או כמו ששרתי לעצמי לפי מנגינת ''גן סגור'': זה לא כל כך נעים לראות פרינס ערום). דווקא יפה לו טורקיז.


פרינס מאוורר את ''העסק'' על עטיפת Lovesexy




''במבי עם טסטוסטרון'' (המבקר אוון גליברמן על פרינס, 1990)
המיקום: החדר שלי.
השנה: 2005
הנפשות הפועלות: אני, מבוגרת יותר וחסרת אובססיה לביטלס (אולי רק לאלבום הלבן), מאזינה שוב ל-The Gold Experience.
הנסיבות: סתם האזנה ספונטאנית.

מה אפשר לומר על האלבום? קודם כל, מדובר באלבום קונספט. איזה קונספט? קשה לומר. אפשר רק לומר שזה קשור ללהקת הליווי הסמי- חדשה של פרינס (או כמו שהוא נקרא באותה תקופה, האמן שפעם היה ידוע כאחד שהכיר את קים בסינג'ר לעומק): The New Power Generation. בין 12 שירי האלבום ישנם מין קטעי מעבר (כמו ''Welcome to the Dawn'' או ,''Please Access Another Experience'', למשל) שנאמרים על ידי מי שנשמעת כמו פקידת קבלה על קוק. לאחר אחד מהקטעים המתישים האלה (ועוד בספרדית!) נפתח השיר הראשון באלבום, ''P Control'', השיר היחיד באלבום שאין לו מילים בעטיפה הפנימית. הסיבה? אולי המילים עצמן:
''Good mornin' ladies and gentlemen
Boys and motherfuckin' girls
This is your captain with no name speakin'
And I'm here 2 rock your world
With a tale that will soon be classic
About a woman U already know
No prostitute she, but the mayor of your brain
Pussy Control ''

לאחר ההתחלה הFאנקית המבטיחה, האלבום עובר למחוזות הרוק הכל כך מזוהים עם פרינס, רק שהפעם טומי ברברלה אחראי על הסאונד המלודי של הקלידים: ''Endorphinmachine'' ו-''Billy Jack Bitch'' הם אולי הדבר הקרוב ביותר לקלאסיקות כמו ''Let's Go Crazy'' או ''Sexy MF''. אחד השירים הבולטים באלבום ''March'', הוא בעצם ריב על אור הזרקורים המטאפורי בין פרינס לשני זמרי הליווי שלו, כשכל אחד מהם מוביל את השיר לעבר הכיוון הווקאלי שלו. האלבום מכיל גם שירים קלילים יותר, כמו ''The Most Beautiful Girl in the World'', שיר החתונות האולטימטיבי (והנטחן עד בלי די, אם יורשה לי לציין), ''Dolphin'' המרגש ו-''Gold'', השיר המסיים של האלבום, שנפתח כמו בלדה נאיבית:
''There's a mountain and it's mighty high
U cannot see the top unless u fly''

אך מסתיים בריף גיטרות סוחף, ממש כמו בימים העליזים של ''Purple Rain''.

נראה כי האלבום הזה מציין עונת מעבר לפרינס, בין ההצלחה הסוחפת של ''Diamonds and Pearls'' מ-91', ועד לכישלון המביך של ''Rave Un2 the Joy Fantastic'' ב-99'. כאן פרינס מנסה לרכוב על הנוסחה המנצחת שהוא מכיר מקרוב, שילוב של רוק, Fאנק, סול והמון טסטוסטורון. רק שמשהו הלך לאיבוד. אולי זה היעדרה הבולט של זמרת הליווי רוזי גאינס, שהיתה חלק אינטגרלי מהצלחתו של ''Diamonds and Pearls''. אולי אלה המאמצים המתישים של פרינס להחליף את שמו לסימן וההתעקשות שיקראו לו בשם ארוך יותר אפילו מהעקבים שלו. אולי אלה המאניירות העלובות שנשארו לו עוד מהאייטיז: כתיבת מספרים וסמלים במקום מילים כאילו היה ילדה מתלהבת בפורום של הראל סקעת, מריחת חמאת בוטנים על קירות אולפן ההקלטות ''כי הסאונד יוצא טהור יותר''. או שפשוט פרינס כבר לא אקטואלי. בשנה בה להקות הבנים-בנות שלטו במצעדים, לא היה מקום לשריד מן העבר שמתעקש שהוא עדיין חשוב. לא משנה כמה האלבום מוצלח, אנשים תמיד יעדיפו לקנות פרחות בריטיות, או לחילופין איזשהו אוסף של האמן שפעם נודע כחשוב.

''פרינס מת, פרינס מת'' (פקידה משועממת של ה New Power Generation, 1995).
שתף
אלבומים קשורים:

אמנים קשורים:
james brown || jimi hendrix || michael jackson || lenny kravitz || madonna || sly & the family stone || 

סגנונות נוספים:
Pop/Rock | Contemporary R&B | Soul | Funk | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©