הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Rock
dream theater :: awake
atlantic, 1994    [אלבום]
הליריקה בחלק מהקטעים היא קצת קיטשית, ולפעמיים אני מרגיש שחסר לאלבום הזה עוד משהו בכדי שיהיה באמת מושלם, אין בו למשל את האווירה המיסטית והמכושפת של I&W או את העלילה המפותלת של Scenes from a memory, אבל רק על התעוזה שלקחו DT, שהלכו למשהו די שונה, כבד ופחות קליט, רק על זה מגיע להם כל הכבוד.
מאת: yonia בתאריך 18/04/05

קישוריקו
שתף

עוד מאותו סיגנון
cheval de
frise

cheval de
frise
lush
spooky
clem snide
your favorite
music
box car racer
box car racer
tsuky
smoke &
mirrors
bran van 3000
glee
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
 
ביקורת אקראית
הכה את השרת וקבל ביקורת אקראית ממבחר הביקורות בשרת.

לא כולנו מכירים את הכל, אבל לך תדע, אולי יצא לך שווה.

דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 9 (22 מדרגים)

התעוררות
רוצים גם?
אפתח בנימה אישית: בתור מישהו שהתחיל את דרכו המוסיקלית מהגראנג' והאלטרנטיב, האלבום הזה, הראשון שלהם שקניתי, אי שם בסוף 94' (הבנתי מה הולך שם רק שנה מאוחר יותר) היה כמו פצצה ביום בהיר. מאז, הדברים לא נראו אותו הדבר, האלבום הזה פתח לי את הראש והכיר לי עולם שלא ממש ידעתי שקיים.

שנתיים אחרי Images And Words המצוין, או לצורך העניין ,I&W שבעצם ביסס את Dream Theater כלהקה המובילה (וכמעט היחידה) בזרם הפרוג/מטאל, יצא Awake ולקח אותם מדרגה אחת למעלה, למעמד של שליטים בלעדיים בסצנת הפרוג/מטאל. לא סתם כינה אותם אתר AMG הביטלס של הפרוגמטאל.
יש להקות שנוהגות לדרוך במקום לאחר שהם מוציאות אלבום אחד טוב ומנסות לשחזר את ההצלחה עם אותה נוסחה. לפעמיים זה מצליח קופתית, אבל דרך זו תמיד מובילה לאבדון אומנותי. כבר בקטע הראשון באלבום שומעים שזה לא עוד I&W, אלא משהו שונה, משהו חדש. באלבום הזה חברי הלהקה נתנו לעצמם חופש מוסיקלי רחב יותר, והשכילו להשתמש במגוון סגנונות גדול יותר.

באלבום יש 11 קטעים ששומרים על איזון מופתי, אין כמעט קטע מיותר והאלבום זורם כמו שצריך. בנוסף, בקטעים מסוימים מוכנסים משפטים מוקלטים מסרטים, אשר מעניקים לאלבום עומק קולנועי מרשים.
הקטע הפותח את האלבום, ''6:00'' ,כבר מצביע על שינוי, בניגוד ל-''Pull me under" הפותח את I&W (שגם צולם לקליפ), שרומז קצת על מגמת התמסחרות. הקטע נפתח במקצב תופים שנטבע בראשו של כל מתופף ודרימיסט, קווין מור טוען שאת השיר הוא כתב על חבר של ג'יימס לאברי, שויתר על חלומו להיות מוזיקאי לטובת חיים ''רגילים''. לעומת זאת, המעריצים טוענים בתוקף שמדובר בשיר שכתב קווין מור על הכוונות שלו לעזוב את הלהקה, מה שלבסוף אכן קרה.

דבר נוסף הבולט באלבום הוא הסולן ג'יימס לאברי. הרבה ביקורות מכוונות כלפי לאברי, אומרים שהוא לא מתאים לרמת הלהקה, שהוא החוליה החלשה וכו'. נכון שמדי פעם הבחור קצת מפקשש בהופעות, אבל הקול שלו בהחלט סוחף ובאלבום הזה הוא בשיאו, הוא מגיע לגבהים בלתי מובנים, בעיקר ב-"Voices'' ו-''Innocence Faded'' ואפילו נתנו לו לכתוב כמה שורות ( למרות שזה בשותפות עם פטרוצ'י, אבל למה להיות קטנוניים?).

כאמור, האלבום מאוזן, אבל כמובן ישנם קטעים מובילים. ''Erotomania" הוא קטע אינסטרומנטאלי אדיר, אין שום רגע דל בקטע הזה, שינויי משקלים, מלודיה, אגרסיביות וסולאים עם ניחוח קלאסי. ''Voices'' מרשים. מילותיו המרגשות של פטרוצ'י, אשר מדברות על דת, בלבול וחרדה, בהחלט נותנות נפח אדיר לשיר. ''The mirror'', השיר הכבד והאווירתי באלבום, לא היה מבייש להקות דת' מטאל, עם מילותיו של פרוטנוי, אשר מספרות על בעיות האלכוהול שלו. ו-''Scarred'', השיר הארוך באלבום, הוא לטעמי הקטע הכי מתקדם בו, ומשלב קצת ג'אז בהתחלה, מטאל ופרוג, עם הרבה שינויים במבנה השיר.

הליריקה בחלק מהקטעים היא קצת קיטשית, ולפעמיים אני מרגיש שחסר לאלבום הזה עוד משהו בכדי שיהיה באמת מושלם, אין בו למשל את האווירה המיסטית והמכושפת של I&W או את העלילה המפותלת של Scenes from a memory, אבל רק על התעוזה שלקחו DT, שהלכו למשהו די שונה, כבד ופחות קליט, רק על זה מגיע להם כל הכבוד.

בסיום הקלטות האלבום עזב קלידן הלהקה קווין מור וכמעט גרם לפירוקה. הקלידן המחליף דרק שריניאן, שנבחר בפזיזות בגלל מסע ההופעות של האלבום, לא הצליח להיכנס לנעליו של מור, ו-5 שנים חברי DT דרכו במקום, עד שלבסוף הצטרף ג'ורדן רודס ב-99 וכך נוצר Scenes from a memory האדיר, שלקח אותם עוד מדרגה אחת למעלה.
שתף
אלבומים קשורים:
dream theater :: scenes from a memory ||| dream theater :: images and words |||

אמנים קשורים:
king crimson || liquid tension experiment || pain of salvation || pink floyd || queen || derek sherinian || spock's beard || yes || 

סגנונות נוספים:
Progressive Metal | 

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©