|
john coltrane
 |
קולטריין התחיל את הקריירה המקצועית שלו בתזמורת של דיזי גילספי אי-שם בתחילת הפיפטיז, וניגן עם נגן האלט האגדי של דיוק אלינגטון, ג'וני הודג'ס. מי שהציל את קולטריין מאלמוניותו היה מיילס דיוויס, שהיה צריך נואשות נגן טנור עבור החמישייה הראשונה שלו. דייוויס לא נפל מקולטריין אבל צירף אותו בכל זאת. מערכת היחסים ביניהם ידעה עליות ומורדות, בייחוד בשל בעיות הסמים של קולטריין והנטייה שלו לא להופיע להופעות. בשלב מסויים חל פיצוץ, וקולטריין עזב את מיילס דיוויס לטובת גאון מופרע אחר - הפסנתרן תלוניוס מונק. לאחר מכן קולטריין יצא לקריירת סולו, כשהוא משתפר עם הזמן ומשכלל את הטכניקה שלו. הפריצה הגדולה התרחשה בשנת 1959 באלבום המופתי Giant Steps, שחשף לעולם לא רק את הנגינה המדהימה של קולטריין, שזכתה לכינוי "גיליונות הצליל", אלא גם את כשרון ההלחנה המורכב והמתוחכם שלו. ב-1960 הקים קולטריין את הרביעייה הקבועה שלו והוציא את My Favorite Things הנהדר שגם הפך ללהיט מסחרי, וביסס את מעמדו כאחד מאנשי הג'אז המשפיעים ביותר עוד בחייו. שנה לאחר מכן קולטריין זכה לראשונה לביקורת על עבודותיו עם אשף הנשיפה אריק דולפי, שזכו לכינוי "אנטי-ג'אז" בשל הנועזות והפראיות. קולטריין החל לנגן יותר מופרע ויותר אוונגרדי. בשנת 1964 יצא A love supreme המופתי, שיר הלל לאל שזוכה להצלחה עצומה. אלבום זה התחיל שורה של ניסיונות אוונגרדיים יותר ויותר. שנת 1965, שנה גורלית מאוד בחייו של קולטריין, התאפיינה בנטייה חזקה יותר יותר לכיוון הג'אז החופשי. קולטריין החל מנגן מוזיקה קשה יותר יותר, שובר כללים ומפר חוקים לגבי אלתור, הרמוניה או קצב, עד שבסוף השנה התפרקה הרביעייה שלו, איתה ניגן למעלה מחמש שנים, והווא הקים את חמישיית ג'ון קולטריין, הרכב מושמץ ושנוי במחלוקת. קולטריין המשיך לנגן עוד ועוד ולא חדל לנסות, עד מותו הטראגי מסרטן כבד ביולי 1967.
מאת diamond dog
|
אמנים קשורים:
miles davis ||
|
קח אותי לדף הבית של john coltrane
|
תראה לי מה אמרו AMG
|
יש ביקורת על האלבומים הבאים:
ascension -1965
meditations -1965
a love supreme -1964
|
|
