הביתה, הביתה
     
כתבות | Live | לוח הופעות | ספיישלים | מגזין | כותבים | ז'אנרים | לייבלים | קישורים | ארכיון רשימת דיוור | ארכיון חדשות | FAQ | פולארויד | פורומים | RSS
       
מתוך: Live
אחרי שנים של הערצה עיוורת התחוור לי שרוג'ר ווטרס הוא אחד מגדולי המוחות הקטנים ברוק, והשנים לא היטיבו עם הגחון של פינק פלויד. כבר ראיתי את שליחי הבלוז עושים ביצועים יותר טובים של פינק פלויד בבארבי. אבוי, ווטרס הפך ללהקת קאברים של עצמו. אבל אם עשה בנו קאברים ולא הביע דעתו – דיינו
מאת: HoLLeR בתאריך 07/02/07

שתף

עוד הופעות חיות

רובין היצ'קוק באוזןבר

אינטרפול בתל אביב, 30.8.11

סוויד בתל אביב – 1.7.2011 – גני התערוכה
חדשים על השרת
the cardigans
long gone
before
daylight
deathspell
omega

fas - ite,
maledicti, in
ignem
aeternum
the trees &
the bees

the trees &
the bees
נעם רותם
ברזל ואבנים
tammy
scheffer

wake up, fall
asleep
imani coppola
the black &
white album
דירוג המבקר: 0    דירוג הגולשים: 0 (0 מדרגים)

רוג'ר ווטרס - ''הצד האפל של הירח'', מנספילד, מסצ'וסטס, ספטמבר 2006
שבוע קשה עבר על כוחותינו בניו יורק. לראשונה הפנמתי את כובד המשקל של תקרית מסוג שעובר כל גוי בן יומו, כאשר הוא מגלה שמתחת לזקן הלבן של סנטה יושב סתם מתחזה שיכור והמקסימום שהוא יקבל מהשמן זה חור בגרב. הסנטה הפרטי שלי: רוג'ר ווטרס, ''היוצר הגאוני של להקת פינק פלויד'' כפי שנכתב על כרזת המופע בישראל. ובכן, לא גאון ולא בטיח. אחרי שנים של הערצה עיוורת התחוור לי שרוג'ר ווטרס הוא אחד מגדולי המוחות הקטנים ברוק והשנים לא היטיבו עם הגחון של פינק פלויד.

את חזיון התעתועים של ווטרס תפסתי במנספילד, מסצ'וסטס. יחד עם מספר חבר'ה מהחומוס יצאנו השכם בבוקר להגשים חלום ילדות ולהראות לחברה שהיו בנווה שלום שבכל זאת כאן זה אמריקה. קהל של וואספים לבושי חולצות חנונים עם משולשים ממעבדת פיזיקה גדש את האמפי. ווטרס עלה לבמה מלווה באש ותימרות עשן – ואז התחיל הספקטקל. מבחינה מוזיקלית, כבר ראיתי את שליחי הבלוז עושים ביצועים יותר טובים של פינק פלויד בבארבי. אבוי, ווטרס הפך ללהקת קאברים של עצמו. אבל אם עשה בנו קאברים ולא הביע דעתו – דיינו.

קשה לי להאמין איך שורה כמו “הגרמנים הרגו את היהודים, היהודים הרגו את הערבים, הערבים הרגו את בני הערובה'' חלפה מולי כאילו לא הייתה בהאזנות חוזרות ונשנות של השיר “פרפקט סנס'', אבל כנראה היה זה האימפקט של ההופעה החיה שגרם לדם שלי להתנקז באזור המצח. מה? איך הוא בכלל מעז להתחיל השוואה מתמטית כל שהיא עם נתון מספרי שעומד על כשישה מיליון! ומתי בדיוק הרגנו את הערבים? בפיגוע בקו חמש? כשהם הפגיזו את חיפה? יש פה שני צדדים לסיפור חמודי. במהלך השיר שיבץ ווטרס קליפ מזוויע שמציג ''מאג שוטס'' כאלו של אוסמה בין לאדן לצד סטאלין וג'ורג' בוש ג'וניור. אני מבין שלרדת על בוש זה אופנתי כמו אוזניות בצבע לבן אבל דחילאק, איפה ואיפה? לתדהמתי אף אחד מהקהל לא רואה טעם לפגם במחזה הזוועות של ווטרס ושות' והקרקס ממשיך. רוג'ר שר עוד יצירת מופת בשם ''עוזב את ביירות'' שיר על טיול שעשה בלבנון בגיל 17 שבמהלכו משפחה לבנונית אירחה אותו ללילה. “לא היה להם שום דבר'' שר ווטרס, “והם בכל זאת בחרו לשתף אותי במעט שהיה להם”. על המסך רואים את בן דמותו של האליל יושבתעם הלבנונים לארוחת ערב במהלכה הוגשה לווטרס צלחת ולעקרת הבית לא היה דבר לאכול. ווטרס הנער נאלם דום מהנדיבות והשיתוף – וזלל את הארוחה. כל הכבוד רוג', ממש פסגת הנימוס הבריטי.

''כל פעם שפצצה חכמה גובה מחיר ותועה במסלול, ילד של מישהו נהרג ושאלות של צדק והגנה עצמית עולות” הוא שר, ''האם אלו האנשים שאותם אנחנו צריכים להפציץ? האם אנחנו בטוחים שהם מתכוונים להזיק לנו? האם זה התענוג שלנו, הפשע או העונש?''. לא רוג'ר, אתה צודק, כי הקאסמים והקטיושות נורא חכמים, הם אף פעם לא פוגעים בילדים, נשים ואזרחים ישראלים. שיא הטימטום של הערב הגיע בהדרן. השיר הקלאסי ''עוד לבנה בחומה'' או ''We Don't Need No Education” לווה בשקופיות של חיילי צה''ל במדים ונשק לצד ילדות ערביות וכמו כן תמונות של גדר ההפרדה. נכון, זה נאיבי לקרוא לקיר הבטון הזו גדר אבל כנראה שרוג'ר ראה חומה ואמר ''אה, אני שר על חומה! יא חביבי ועוד איזו חומה זו! בוא נכניס את זה לשיר כי זה מאוד הומניטרי''. חבל שהוא לא הכניס גם את הכותל המערבי או חומת סין, חומה לא? בשלב זה עזבתי את המופע בהפגנתיות. עשרות אלפי אנשים לא הלכו בדרכי.


אה, אני שר על חומה!


באמת שאין לי בעיה עם מחאה פוליטית דרך אומנות, אבל הצעדים שנוקט מר רוג'ר ווטרס הנכבד נובעים מצרות ראיה. אי אפשר לקחת מצב מסוים ולהוציא אותו מהקשר רק כי זה מצטלם או מושר טוב. פשוט לא נראה לי שאדון ווטרס ישב לרגע ובחן את המצב לעומק, הוא רק זוכר שפעם הוא שלח לבנונית למיטה בלי ארוחת ערב. גדר ההפרדה מצטלמת טוב, אבל גם פיגועי ההתאבדות מצטלמים טוב, גם התשיעי בספטמבר מצטלם טוב ואנגליה מוכרת נשק לכל העולם.

בארץ בחר ווטרס להעביר את המופע מפארק הירקון (שנמצא תחת כיבוש) לנווה שלום, כסמל לדו-קיום; איש Ynet והרוק המתקדם גיא בניוביץ' כתב מאמר נפלא בעקבות העברת המופע: “בואו נגיד את זה פעם אחת ולתמיד, בשפה ברורה וצחה: ישראל איננה דיקטטורה; ישראל איננה מדינה פאשיסטית או גזענית” כתב בניוביץ' ''היא מדינה עם הרבה בעיות, כמו מדינות רבות במערב (בריטניה, למשל), שכוללת הרבה אנשים טובים שמנסים לפתור אותן; העימות עם הפלסטינים הוא אחת הבעיות הקשות והמרכזיות שבהן; זכותו של כל אזרח ישראלי למחות, להפגין ולכתוב נגד כל מה שהוא רואה כטעון תיקון במדינה, כולל הכיבוש; אבל ברגע שאמן זר מציב את כולנו בעמדת התגוננות, מתוך טענה שהגיע הזמן ללמד אותנו לקח חינוכי – זה חוצה איזשהו גבול ששוכן בבטן הקולקטיבית''. חבל לי שהבטן הקולקטיבית בארץ לא קיבלה בחילה. חבל שבמנספילד אף אחד לא התקומם מול האיש שיורק לבאר שממנה הוא שותה כסף. מנחמת העובדה ששבוע לאחר מכן, מול קהל אינטלקטואלי ב''מדיסון סקוור גארדן'' בניו יורק, ווטרס קיבל צעקות בוז. אם היו מרשים להכניס עגבניות הוא היה מקבל גם אותן.

אתמול שמעתי שיר של פינק פלויד ברדיו. העברתי תחנה. אם אי שם ברחבי הגלובוס, מישהו עוד מחזיק בכרטיס ל''צד האפל של רוג'ר ווטרס'', או מתכוון לקנות אחד לסיבוב האימה 2007, אז אני ממליץ לחשוב בשנית. גם בשם הסולידריות אבל בעיקר בשביל האפשרות לשמוע את פינק פלויד מבלי שצמרמורת תעבור בעמוד השדרה.
שתף

מה קורה פה?  | עזרה  | מדיניות השרת  | כתוב לנו  | site developed by me&him
our friends: tve.co.il  |  fisheye.co.il
כל הזכויות שמורות hasharat.co.il ©