דבר העורכים
אנחנו מודים, עבר זמן רב מאז שהכרזנו על ש. תחילת עבודה ועד פרסום המגזין הראשון של השרת העיוור.
הכל התחיל כשהחלטתי לקפוץ על ההזדמנות לרכז את החומרים ולערוך את המגזין. כמו כל עורך טוב, הדבר הראשון שעשיתי היה להאציל סמכויות. טלי, מי שהייתה אמורה לשמש עורכת משנה בלבד, הפכה בסופו של דבר, בתור המומחית לעניין במשפחה, לזו שבונה את עמודי ההטמ''ל. בין הדינמו לפיצה וסרט בלווין ב-50 שקל, יצא שהיא גם אחראית על העיצוב, עריכת רוב הכתבות, וכתיבת מספר פינות. בעצם, על הכל.
טלי טרחה והכינה את המגזין, ומתישהו במהלך העבודה היה ברור לשנינו שהיא העורכת בפועל של המגזין (אני חושב שזה היה הרגע שבו היא צעקה עליי, בפעם הראשונה ולא האחרונה, שאני לא עומד בדד-ליין. די בתחילת העבודה למען האמת).
לא נשלחו מספיק רשימות (לפחות לא כמו שחשבנו וקיווינו), ותודה לכל מי שכן עמל, כתב ושלח (סיסי, הדוניסטית, השופר המתמיד, שכחתי מישהו?). הרבה פינות שחשבנו שתהיינה מוצלחות לא יצאו אל הפועל (אבל אנחנו עדיין בונים עליהן לפעם הבאה). גם ההייפ כבר מזמן לא הייפ (למרות שמבט קצר בפורום של וואינט יכול להטעות, בזכות מאמצי היחצ''נות הבאמת ראויים לשבח של שי יחזקאלי); הסצינה לא הייתה אקטואלית גם כשהתחלנו לעבוד על המגזין (אבל זה לא נורא. היא לא מחוייבת להיות כזו); פופטונז כבר לא לייבל צעיר כל-כך; ודחיית המגזין לאחרי החגים גרמה לכולנו להשמין. אבל בכל זאת אנחנו חושבים שיצא לנו אחלה מגזין, בתור התחלה. הכתבה המרכזית (על הלייבל תופת פרופט) באמת מומלצת, והמון עבודה הושקעה בה.
נקווה שבפעמים הבאות עניינים יזרמו חלק יותר, מהר יותר. תודה נוספת שלוחה למי שעזר בפרטים הקטנים (דןקנר, אבי, שכחתי מישהו?). מצפים לטוב.
הערת המערכת: המגזין שוכתב מחדש, וסיפק לנו את קרש הקפיצה להמשך הדרך (תודה אישית מופנית לארטמיס על פועלה, רעיונותיה, וכח האינרציה שלה שהביא אותנו עד הלום)
יואב, סגן עורכת
|
תוכן עניינים
|
