|
|
estuary english | various artists -2003
|
|
הלייבל פיתח לעצמו מעין סגנון לא מוגדר הנע בין שתי קצוות, ולרוע מזלו - נהנה דווקא משני החסרונות שלהם ולאו דווקא מהיתרונות. הלייבל נע בין אלקטרו-פופ לרוק-אלטרנטיבי. מה שמפריע לאהדה רבה יותר מצד הקהל הוא שהאלקטרו יותר מדי פופיסטי, ובקטעי הרוק ישנן מעט מדי גיטרות
|
|
a slow messe | molasses -2003
|
|
צ'רנוף מדמה את אמו למלחמה ואת עצמו לחייל בה ונפרד מחברתו המנוחה L.S.A. יוצר עולם של בפנים, עולם של כאב חי ומוחשי שאפשר לגעת בו, בארץ המתים שלו הוא האל שאינו מצליח לשמור על בני האדם החיים במקומם, הוא המושל תחתיו קרסו כל החוקים ונשברה המערכת
|
|
cedars | clearlake -2003
|
|
וכשהוא מסתכל החוצה מהחלון, הוא לא רוצה לראות אפור, אבל זה מה שקורה. ובעצם, מה הטעם לדאוג מאיך הדברים יתגלגלו, למה לקלקל את ההפתעה ?הרי בכל מקרה הדברים לא ילכו לפי התכנית שלך, אז תזרום עם החיים' תן להם להפתיע אותך. מעניין אם השנה יכסה שלג את האדמה
|
|
only with laugher can you win | rosie thomas -2003
|
|
היא שרה על נערה שאסור שתגדל להיות כמו אימה. היא שרה על נער שאסור שיגדל להיות כמו אביו. מבט כואב על ילדות רחוקה ודברים שאבדו לנצח. שאר שירי האלבום ממשיכים את הקו של פופ מרחף. רוזי אוהבת לחלום. על מה שהיה, על מה שיהיה, על מה שיכול להיות
|
|
channel surfing with… | the astroglides -2003
|
|
חלק מהקטעים האינסטרו-מטאליים, כפי שמכנים אותם האסטרוגליידס, היו יכולים להשתחל בקלות אל פסקול סרטו הבא של טרנטינו, אם זה היה מחליט הפעם לעשות טריביוט לסרטי גנגסטה-בורקס ידועים כ''חגיגה בסנוקר'' או ''צ'רלי וחצי'', עם יהודה ברקן בתפקיד הראשי הכפול
|
|
nufonia must fall | kid koala -2003
|
|
הקטעים הראשונים נשמעים מבולגנים וחסרי כל תבנית, לפחות מבחינה מלודית. הפסנתר של מר סאן כאילו נשלט ע''י אוגר קטן שמטייל לו באיטיות מחשידה על הקלידים, בלי ניסיון מאומץ מדי לשמור על סדר כלשהו. תוסיפו לזה חצוצרה מייבבת מבעד לפטיפון ותקבלו קקופוניה חסרת היגיון
|
|
scandinavian leather | turbonegro -2003
|
|
הם יישמו את העניין גם בהופעות, בלבוש אחיד של ג'ינס כחול, הצהרות על עניין רק במין הגברי/נערי תוך שימוש פרברטי באיפור, והגדיל לעשות האנק וון הלווט הסולן בלוק כרסתני, שעיר ושרמנטי כשזיקוק בוער תקוע לו בתחת במהלך להיט הענק שלהם, ''יש לי אירקציה''
|
|
the lemon of pink | the books -2003
|
|
ההכלאות שלהם בין נגינת בנג'ו עליזה עם מנוע רוחש בעוד דיילת יפאנית מודיעה לכם שנחתתם בטוקיו וצ'לו מנגן קונטרפונקט קלאסי עליז מולה, מצליחות להישמע טבעיות לחלוטין ומלאות בשמחת חיים כמו ילדים שמגלים לראשונה את חדוות הזאפינג בטלויזיה ומתבוננים משתאים ביקום
|
|
the mess we made | matt elliott -2003
|
|
במקצבים השבריריים, המהוססים, אפשר לשמוע את פעימות הלב, את השתנקויות הנשימה, את השיעולים, את זרימת הדם, את האותות החשמליים שמוזרמים אל המוח וממנו. בהתערטלות הקיצונית הזו אליוט פושט מעצמו את העור ומזמין אותנו לראות אותו כמו שהוא. עירום, פגיע, שביר, רדוף. בעיקר רדוף
|
|
frashogard | sedaye marg -2003
|
|
''Esfehan Steel'', על שם מרכז תעשיות הפלדה של אירן, נשמע כמו הקלטת שטח מסיור במפעלי הענק. באמצעות התעלמות מאירן המסורתית ועיסוק כפייתי ברעש הממוכן מעביר Sedaya Marg את התחושה שלו שאירן איבדה מנשמתה לטובת מרוץ מרתון שסופו לא ידוע. ואם זה מזכיר למישהו מדינה אחרת, יתכן וזה לא במקרה
|
|
phantom theory | futureshock -2003
|
|
לריספקט שלהם בעולם המועדונים הם זכו בזכות כבר ב-2000 אחרי ששחררו את הקטע ''Sparc'', שצבר הד רב מאוד באותה תקופה, כולל ייצוג בגלובאל אנדרגראונד של ניק וורן ובנוספים, והוא רק התגבר בתחילת השנה האזרחית החולפת אחרי ההמנון הווקאלי ''On My Mind''
|
|
blackberry belle | the twilight singers -2003
|
|
רגעים אחרונים של ירח. חיות הלילה, אלו שזכו לשרוד עד תומו, זוחלות בודדות, בכוחות אחרונים אל מחילותיהן. על הרצפה האיברים שלו, מתחרים, מנסים להקדים את האיברים שלה, טיפות הדם שלו מנסות בכוח להתמזג אל תוך טיפות הדם שלה. אורגן כנסייתי משווה לקטע המסיים גוון של שיר הספד
|
|
the execution of all things | rilo kiley -2003
|
|
היא אינה מסתתרת מאחורי מניירות של שירה ואקסטרווגנזה קולית, ואין לה צורך בכך. לעתים השירה שלה נשמעת כמעט כמו דיבור, שיחת טלפון, ויכוח, מילים מתוקות מאדם אהוב. הגוונים שבשירה כל כך עדינים עד כי צריך לאלבומים של ריילו קילי פעמים רבות בכדי לזהות את כולם
|
|
televise | calla -2003
|
|
גיטרות מערבונים קסומות ופתלתלות בעלות שכבות רוויות צלילים. הן כל-כך מהפנטות, הגיטרות האלה, עד שהן ממש מצליחות לקחת את המוח של המאזין אל מקומות ויזואליים, מקומות בהם אפשר לראות את ואלי בסצינה סוריאליסטית, מהלך פיזית בתוך המחשבות של עצמו, נע בין תאי מוחו ההזויים, מוכה אהבה
|
|
